אולומואוץ
| |||
 | |||
| מראה פנורמי של העיר מכנסיית סנט מוריץ | |||
| מדינה |
 צ'כיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | אולמואוץ | ||
| ראש העיר | מרטין נובוטני | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-10 | ||
| שטח | 103.36 קמ"ר | ||
| גובה | 219 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 102,293 (1 בינואר 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 987 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 49°35′38″N 17°15′3″E / 49.59389°N 17.25083°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.olomoucko.cz/en | |||
אולומואוץ (בצ'כית: Olomouc, בגרמנית: Olmütz, בפולנית: Ołomuniec, בלטינית: Eburum או Olomucium) היא עיר בחבל מוראביה, במזרח הרפובליקה הצ'כית. העיר השישית בגודלה בצ'כיה, שוכנת על גדת נהר מוראבה ומהווה את המרכז הדתי של מוראביה. במשך תקופה ארוכה היו רוב התושבים גרמנים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימת טענה שלא הוכחה כי אולומואוץ יושבת על אתר של מבצר רומי עוד מימי הקיסרות הרומית, אשר שמו היה Mons Julii, אולם בחפירות שנערכו סמוך לעיר התגלו שרידי מחנה צבאי רומי מתקופת המלחמות המרקומניות.
כבר במאה ה-7 היה באתר העיר יישוב, אשר פעל בתחום רובע פובל של ימינו, ואשר היווה מרכז מינהלי אזורי. בתקופת הקיסרות המוראבית הגדולה, במאה ה-9 ובתחילת המאה ה-10, הייתה אולומואוץ יישוב מרכזי בעל חשיבות. בתקופה מאוחרת יותר הייתה אולומואוץ לבירת פרובינציית מוראביה.
בשנת 1063 נוסדה בישופות אולומואוץ (קיים תיעוד לקיומה של בישופות במקום אף במאה ה-10). בשנת 1777 הועלה דרג המכהן במשרה לארכיבישוף. ארכיבישופות אולומואוץ רכשה קרקעות רבות בתחומי העיר ובצפון מוראביה. במחצית המאה ה-13 קיבלה אולומואוץ מעמד רשמי של עיר והייתה לאחת מערי המסחר הבולטות באזור. לאורך ימי הביניים הייתה אולומואוץ העיר הגדולה במוראביה ותקופות מסוימות שימשה כבירת מוראביה לצד העיר ברנו.
במחצית השנייה של המאה ה-15 שימשה העיר מספר פעמים כמקום מפגש מלכותי. בשנת 1469 הומלך בעיר מתיאש הוניאדי למלך הצ'כים. בשנת 1479 נפגשו בעיר שני מלכי בוהמיה, מתיאש הוניאדי וולדיסלאוס השני כדי לחתום על הסכם לחלוקת הארץ, אשר נודע בשם "שלום אולומואוץ משנת 1479".
אולומואוץ איבדה מחשיבותה לאחר שהאימפריה השוודית כבשה את העיר במלחמת שלושים השנים ושלטה בה לאורך שמונה שנים (1642–1650). עם נסיגת השוודים נותרה העיר בחורבות ומאותה עת הייתה ברנו לעיר המרכזית באזור. בשנת 1740 נכבשה העיר לתקופה קצרה על ידי פרוסיה. בעת מלחמות ההבסבורגית נגד פרוסיה ביצרה מריה תרזה את העיר. הודות לביצוריה עמדה העיר במצור בן שבעה שבועות שהטילו כוחותיו של פרידריך השני, מלך פרוסיה בשנת 1758. בשנת 1848 הייתה אולומואוץ המקום שבו הכריז פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה כי הוא מוותר על המלכות. בשנת 1850 נערכה בעיר ועידת אולומואוץ, ועידה מדינית חשובה בה דנו מדינאים אוסטרים ופרוסים ביחסים שבין המדינות לשיקום הקונפדרציה הגרמנית ולהכפפת פרוסיה למרותה של אוסטריה.
בשנת 1746 נוסדה בעיר אגודה מדעית "החברה של מלומדים אלמונים בשטחי אוסטריה" (בלטינית: Societas eruditorum incognitorum in terris Austriacis), הראשונה בשטחי ממלכת הבסבורג. הירחון שפרסמה האגודה היה הירחון המדעי הראשון בממלכה.
עד שלהי המאה ה-19 הייתה רובה של העיר אולומואוץ בין החומות, דבר שהיה רצוי בעיני פרנסי העיר, אשר ביקשו לשמור על אופייה הגרמני של העיר, ולמנוע הגירה המונית של כפריים צ'כים מן הסביבה לתחומיה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של צ'כוסלובקיה, הורחבה העיר ואוחדו לתוכה שתי עיירות שכנות ו-11 כפרים בסביבתה. בכך הפכו הצ'כים בעיר לרוב.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם שרר בעיר מתח בין הקהילה דוברת הגרמנית לבין הקהילה הצ'כית. במהלך מלחמת העולם השנייה הזדהתה רובה של הקהילה הגרמנית בעיר עם גרמניה הנאצית, ומועצת העיר, בה שלטו חברי הקהילה, דאגה לשנות את שמה של הכיכר המרכזית ולקרוא לה על שם אדולף היטלר. שמה שונה מחדש רק לאחר שחרור העיר בתום המלחמה. העיר שוחררה במאי 1945 בידי הצבא האדום בשיתוף עם קורפוס צ'כוסלובקי[1]. בעת שחלפו בעיר הכוחות הגרמניים בנסיגתם, בשבועות האחרונים של המלחמה, הם פתחו באש על השעון האסטרונומי העתיק של העיר והרסו אותו. שרידי השעון מוצגים במוזיאון העיר. השעון האסטרונומי הפועל היום בעיר הוא שחזור משנת 1950, והדמויות המופיעות בו הן של הפרולטריון, להבדיל מדמויות הקדושים שעיטרו את השעון המקורי. עם תום המלחמה גורשה הקהילה הגרמנית מן העיר אל עבר גרמניה ואוסטריה. בשנים שלאחר מכן העיר התפתחה להיות המרכז התרבותי והתעשייתי של מוראביה[2].
אולומואוץ נותרה מחוץ למסלולי התיור הפופולריים בצ'כיה, על אף שבתחומי העיר העתיקה קיימים מבנים היסטוריים עתיקים.
מבני העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולומואוץ מספר כיכרות רחבות. בכיכר הראשית ניצב עמוד השילוש הקדוש, שהוא אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. העמוד גובהו 35 מטר ונבנה בין השנים 1716 עד 1754.
הכנסייה הגדולה בעיר היא קתדרלת ואצלב הקדוש. היא נבנתה מחדש בשלהי המאה ה-19 בסגנון התחייה הגותית, אולם נשתמרו במבנה מאפיינים מן הכנסייה המקורית, אשר נהרסה ונבנתה מחדש מספר פעמים לאורך הדורות בסגנונות שונים. צריח הכנסייה הגבוה ביותר מתנשא לגובה 100 מטר. הכנסייה סמוכה לארמון הבישוף מן המאה ה-12, הבנוי בסגנון רומנסק.
כנסיית סנט מוריץ היא מבנה בסגנון גותי מן המאה ה-15. כנסיית הקדוש יאן סרקנדר ניצבת באתר שבו עמד בעבר כלא העיר. בתחילת מלחמת שלושים השנים נכלא הכומר הקתולי יאן סרקנדר בבית הכלא, הואשם בשיתוף פעולה עם האויב ועונה עד מוות, מבלי שגילה למעניו דבר לאחר שנותר נאמן לנדריו. שולחן העינויים עליו עונה סרקנדר ומצבתו מוצגים בכנסייה. בשנת 1995 ביקר בעיר האפיפיור יוחנן פאולוס השני והכריז על סרקנדר קדוש.
הבניין החילוני המרכזי בעיר הוא בניין העירייה שבנייתו הסתיימה במאה ה-15 ואשר לצידו ניצב המוזיאון העירוני בבניין גותי ששימש בעבר ככנסייה. על בניין העירייה הותקן שעון אסטרונומי, שחזור משנת 1950 של השעון האסטרונומי המקורי שהיה במקום, ובו דמויות פרולטריון בסגנון ריאליזם סוציאליסטי.
בעיר פועלת אוניברסיטה שנוסדה בשנת 1573, העתיקה ביותר במוראביה והשנייה בגילה ברפובליקה הצ'כית. האוניברסיטה נוסדה במאמץ להחדיר רעיונות קתוליים לשטחי צ'כיה בעת שתשעה מתוך כל עשרה צ'כים היו פרוטסטנטים. בעת שלטון בית הבסבורג, בשנות ה-50 של המאה ה-19, נסגרו רוב פקולטות האוניברסיטה כצעד ענישה על תמיכת מרצים ותלמידים רבים במהפכת 1848 בהונגריה ובתנועת התחיה הצ'כית. האוניברסיטה שוקמה בשנת 1946 ונקראה אוניברסיטת פלאצקי באולומואוץ, על שם ההיסטוריון הצ'כי פרנטישק פלאצקי בן המאה ה-19.
ברחבי העיר פזורות אף שש מזרקות בסגנון הבארוק אשר נשמרו לאורך השנים בזכות מאמצי מועצת העיר. שלטונות העיר החליטו שלא להסיר את המזרקות מרחובות העיר אף לאחר שהעיר רושתה בצנרת מים, וזאת כמאגרי חירום לעת שרפה. חמש מזרקות נושאות פסלי אלים רומים: יופיטר, מרקוריוס, טריטון, פוסידון, והרקולס, ואילו המזרקה השישית מוקדשת ליוליוס קיסר אשר יסד את העיר על פי האמונה העממית. במאה ה-21 נבנתה אף מזרקה המוקדשת לאריאן בהשראת מזרקה שפעלה במקום בעבר.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | אוכלוסייה | פרטים |
|---|---|---|
| 1237 | 16,300 | כולל יישובים סמוכים |
| 1638 | 30,000 | |
| 1650 | 1,675 | |
| 1715 | 1,500 | |
| 1830 | 20,000 | |
| 1900 | 21,933 | מתוכם 15,000 גרמנים, 6,000 צ'כים ו-1,676 יהודים |
| 1910 | 22,245 | מפקד אוכלוסין; חלוקה על פי דתות: 20,061 קתולים, 423 פרוטסטנטים ו-1,679 יהודים |
| 1919 | 23,622 | מתוכם 9,772 צ'כים, 8,019 גרמנים ו-1,010 יהודים |
| 1920 | 57,206 | |
| 1947 | 58,000 | |
| 1970 | 79,407 | |
| 1979 | 102,501 | |
| 1985 | 105,513 | |
| 1995 | 104,845 | |
| 2000 | 102,702 | |
| 2005 | 100,381 | |
| 2010 | 100,233 |
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 906 התיישבו בעיר אולומואוץ ראשוני היהודים. בשנת 1060 הם הצטוו להתיישב בגטו שקם בעיר ולענוד טלאי צהוב על בגדיהם. בשנת 1454 גורשו מאולומואוץ יהודי העיר. לאחר מהפכת 1848 בוטל צו גירוש יהודי העיר שניתן בשנת 1454. בשנים 1895–1897 נבנה בעיר בית כנסת, ובשנת 1900 מנתה הקהילה היהודית באולומואוץ 1,676 נפש. בשנת 1896 ייסדו בעיר זיגמונד בירנשטיין[3], אוסקר צ'כוביסקה ואגון צווייג את אגודת הסטודנטים הציונים הראשונה, "גאולה"[4][א].
לאחר כיבוש צ'כיה בידי הנאצים, בלילה שבין ה-15 ל-16 במרץ 1939 הוצת בית הכנסת בעיר ונשרף כליל (הנאצים בעיר מנעו ממכבי האש לכבות את השרפה). בהמשך נאסרו 800 גברים מיהודי העיר, חלקם נשלחו למחנה הריכוז דכאו, אחרים נשלחו למחנות השמדה. בדצמבר 1940 פונו יהודי העיר מבתיהם, שנמסרו למשפחות גרמניות[5]. בין השנים 1942–1943 נשלחו שאר יהודי אולומואוץ לגטו טרזיינשטט ולמחנות ריכוז גרמנים אחרים ואף רבים מהם מצאו מותם במחנות אלה, או במחנות השמדה. 285 מיהודי העיר שרדו את השואה. חסידי אומות העולם מרי ואולדריך אוהרה פעלו בכפר ליד העיר.
בשלהי 1947 השתתפו 22 מתנדבים בהגנה, בעלי ניסיון בטיסה, בקורס טיס שארגן חיל האוויר הצ'כוסלובקי באולומואוץ. הטייסים נועדו לשמש גרעין מייסד לחיל האוויר. הקורס הופסק בטרם סיומו ורוב המשתתפים שבו לישראל והצטרפו לחיל האוויר, הבולט שבהם ג'ו אלון[6].
בשנת 1991 הוקמה קהילה יהודית חדשה בעיר. הפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת פלצקי שבעיר היא מוקד משיכה לישראלים. נכון ל-2024 כ-100 סטודנטים ישראלים גרים באולומואוץ ולומדים בפקולטה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוונסבורו, קנטקי, ארצות הברית
אנטוני, צרפת
טמפרה, פינלנד
לוצרן, שווייץ
נרדלינגן, גרמניה
סובוטיצה, רוסיה
פץ', הונגריה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אולומואוץ (בצ'כית)- עמוד השילוש הקדוש באולומואוץ, באתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
- פורטל התיירות של אולומואוץ (בצ'כית)
- אוניברסיטת פלאצקי באולומואוץ (באנגלית)
- אולומואוץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אולמיץ (צ'כיה), דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בתחילת שנת 1916, חנה באזור צבא הקיסרות האוסטרו-הונגרית, וביניהם מאות, ואף אלפים חיילים יהודים. כך עולה ממכתב של הרב הצבאי במחוז, לרב הראשי של פראג, ד"ר חיים ברודי, שמבקש עזרה בארגון מצות לחג הפסח שבפתח. המכתב נחשף על ידי מכון גנזים ופורסם בבלוג שלו. לצפייה ועיון במכתב בכתב ידו של הרב הצבאי בשפה הגרמנית, ובתרגום לעברית, ראו כאן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בנש וממשלתו עברו לפראג, דבר, 13 במאי 1945
- ^ בעירו של יוליוס קיסר, דבר, 6 בנובמבר 1973
- ^ החומר שנמסר על ידי בתו של הרצל, דבר, 24 באוגוסט 1945
- ^ דיטר י. הכט, עמותות אחווה (לחופשות) יהודיות במונרכיה ההבסבורגית, "קדימה" ו"גאולה" – מבוא לתשועה ב: מחקרים אוסטריים 24 (2016) ע. 31–48
- ^ 10 ערים נוספות פונו בצ'כיה מיהודים, הצופה, 3 בינואר 1941
- ^ משתתפי קורס הטיס באולומואוץ צ'כוסלובקיה
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 פראג  ברנו | |||||||||
| 1 | פראג | פראג | 1,301,432 | 11 | זלין | זלין | 74,178 |  אוסטרבה  פלזן | |
| 2 | ברנו | מוראביה הדרומית | 398,510 | 12 | האבירוב | מוראביה-שלזיה | 68,153 | ||
| 3 | אוסטרבה | מוראביה הדרומית | 282,450 | 13 | קלדנו | בוהמיה המרכזית | 67,756 | ||
| 4 | פלזן | פלזן | 174,007 | 14 | מוסט | אוסטי נד לבם | 61,306 | ||
| 5 | אולומואוץ | אולומואוץ | 106,063 | 15 | אופאבה | מוראביה-שלזיה | 55,146 | ||
| 6 | ליברץ | ליברץ | 104,340 | 16 | פרידק-מיסטק | מוראביה-שלזיה | 53,698 | ||
| 7 | צ'סקה בודייוביצה | בוהמיה הדרומית | 95,664 | 17 | ייהלבה | ויסוצ'ינה | 50,523 | ||
| 8 | הראדץ קראלובה | הראדץ קראלובה | 92,649 | 18 | קרבינה | מוראביה-שלזיה | 48,473 | ||
| 9 | אוסטי נד לבם | אוסטי נד לבם | 89,713 | 19 | טפליצה | אוסטי נד לבם | 48,428 | ||
| 10 | פרדוביצה | פרדוביצה | 89,619 | 20 | דצ'ין | אוסטי נד לבם | 46,337 | ||
