לדלג לתוכן

אברהם בורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם בורג
אברהם בורג, נובמבר 1998
אברהם בורג, נובמבר 1998
לידה 19 בינואר 1955 (בן 69)
כ"ה בטבת ה'תשט"ו
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה
ישראל אחת
העבודה-מימד
יושב ראש הכנסת ה־13
6 ביולי 199917 בפברואר 2003
(3 שנים)
כנסות ה־15
חבר הכנסת
21 בנובמבר 19885 ביולי 1995
(6 שנים)
7 ביוני 199929 ביוני 2004
(5 שנים)
כנסות 12 - 13, 15 - 16
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם ("אברוּם") בוּרג (נולד ב-19 בינואר 1955, כ"ה בטבת ה'תשט"ו) הוא פוליטיקאי ישראלי, כיהן כחבר הכנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. לאחר פרישתו מפעילות פוליטית עסק בכתיבה ופרסם שבעה ספרים.

בורג נולד בירושלים, בנם של רבקה לבית סלונים (נצר לרבי שניאור זלמן מלאדי) וד"ר יוסף בורג, שהיה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל מטעם המפד"ל.

בורג הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר שבירושלים. משהתגייס לצה"ל התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר[1] וקורס קציני חי"ר. לאחר סיום הקורס שב לצנחנים ומונה למפקד מחלקה, תחת המ"פ משה יעלון[2]. בהמשך למד לתואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטה העברית וכן בבצלאל ובבית הספר לתיירות.

בתחילת שנות השמונים הגיש יחד עם אלעזר שטורם תוכנית דת לנוער בטלוויזיה הלימודית.

החל להיות פעיל בגופי שמאל ובתנועת "שלום עכשיו". נפצע בהפגנה של "שלום עכשיו", בשנת 1983, מפגיעת רסיסי הרימון שהושלך לעבר המפגינים והביא לרצח אמיל גרינצווייג. בשנת 1985 החל לשמש כיועץ לראש הממשלה שמעון פרס.

חבר הכנסת ויושב ראש הכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שר הקליטה יאיר צבן ויושב ראש הסוכנות היהודית אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995

בשנת 1988 נבחר לכנסת ה-12 מטעם מפלגת העבודה, כחלק מן "השמינייה", שמונה חברי כנסת צעירים ומבטיחים, אשר הציגו חזית אחידה בעלת נטייה שמאלית, וכללה פוליטיקאים כחיים רמון, יוסי ביילין ועמיר פרץ.

בכנסת ה-13 היה יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. בשנת 1995 נבחר לעמוד בראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, ולשם מילוי תפקיד זה התפטר מחברותו בכנסת.

בשנת 1999 החל לעבוד בראש צוות היגוי הסברה של המפלגה "ישראל אחת" אשר הייתה למעשה מפלגת העבודה לה צורפו תנועות כמימד וגשר, מפלגתו של דוד לוי, על מנת להצליח בבחירות לראשות הממשלה, שהיו על פי החוק אז בחירות אישיות בהן התמודדו אהוד ברק ובנימין נתניהו.

בבחירות אלה, שבהן ניצח ברק, נבחר בורג לכנסת. ברק לא מינה אותו לשר, ובורג החליט להתמודד על תפקיד יושב ראש הכנסת, אל מול מועמדו של ברק לתפקיד, חבר הכנסת שלום שמחון. בורג זכה בבחירות והיה ליו"ר הכנסת הצעיר בתולדותיה, בגיל 44.

בתקופת כהונתו כיו"ר הכנסת, יזם בורג את הקמתו של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמטרתו לספק מידע אובייקטיבי לח"כים ולוועדות הכנסת לצורך פעילותם. מתקופת כהונתו זכורה תקרית מביכה שבה הודיע על פטירתו של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, בעקבות הודעה זדונית שהתקבלה מזלמן שושי במזכירות הכנסת ולא נבדקה.

בורג זכה לכהן זמן קצר כנשיא המדינה בפועל, בתקופה שבין התפטרותו של עזר ויצמן ב-13 ביולי 2000 לבין תחילת כהונתו של משה קצב, ב-1 באוגוסט אותה שנה.

לאחר תבוסתו של ברק בבחירות האישיות לראשות הממשלה כנגד אריאל שרון, אשר התקיימו ב-6 בפברואר 2001, נותרה מפלגת העבודה ללא מנהיג. ברק פרש מן ההנהגה, והמפלגה מצאה עצמה בתוך ממשלת אחדות לאומית כאשר היא מחולקת בין תומכי ממשלת האחדות, ובין חברים בעלי נטייה שמאלית המתנגדים למעשי הממשלה. בחודש ספטמבר 2001 נערכו בחירות פנימיות למשרת יושב ראש מפלגת העבודה, בהן התמודד בורג אל מול בנימין בן אליעזר. הבחירות נותרו ללא הכרעה תוך חשד כבד לזיופים בחלק מהקלפיות, ולאחר מכן נערך בחודש דצמבר של אותה שנה סיבוב נוסף ב-51 קלפיות שנחשדו בהיותן מזויפות. בבחירות אלו זכה בן אליעזר ברוב הדרוש ומונה ליושב ראש. לאחר הבחירות בשנת 2003, בהן קיבלה העבודה מספר מצומצם של מנדטים, נותר בורג ללא משרה ביצועית פרט לתפקידו כחבר הכנסת, כאשר מפלגתו באופוזיציה.

פרישתו מהחיים הפוליטיים ופעילותו לאחריהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2004 הודיע בורג על פרישתו מן החיים הפוליטיים ומעברו לעולם העסקים[3]. במקביל הקדיש מזמנו לכתיבה. הוא הוציא לאור את ספרו "אלוהים חזר", המציג את תפיסת עולמו בשלל נושאים המעסיקים את החברה הישראלית.

בחידון התנ"ך העולמי שנערך בשנת 2000, לאחר פטירתו של אביו, שימש אברהם בורג בתפקיד שמולא במשך שנים על ידי אביו - יושב ראש חבר השופטים.

בורג מכהן כחבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל. החל משנת 2009 הוא משמש גם כיו"ר דירקטוריון עמותת "מפעלות חינוך וחברה" הקשורה למועדון הכדורגל "הפועל תל אביב"[4].

חקירה פלילית נפתחה נגדו בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמתח ביקורת על הליך לא תקין במכירת חברת "עשות אשקלון" למשקיעים אותם ייצג בורג, שהיו בעלי עבר פלילי. המכירה בוטלה והחקירה הפלילית שנפתחה נגדו נסגרה מחוסר ראיות בנובמבר 2006[5].

בשנת 2012 הופיע בתשדיר פרסומת לשוקולד למריחה "השחר העולה". את הכנסותיו מתשדיר זה תרם לעמותה למען בני נוער בסיכון שהוא עומד בראשה[6].

ביום שבת, 3 בינואר 2015, השתתף בורג בכנס ועידת חד"ש לקראת הבחירות לכנסת ה-20 בנצרת, והודיע על תמיכתו במפלגה[7]. לדברי בורג, הוא החליט לקחת חלק באירוע משום שלתחושתו "יש פיקוח נפש לשמירת החיים הקולקטיביים בישראל, ופיקוח נפש כזה מצדיק להגיע בשבת"[8].

בבחירות המקומיות למועצת מטה יהודה שהתקיימו ב-2018 נבחר בורג כנציג יישובו נטף למליאת המועצה[9].

ב-2021 הדליק בורג משואה בטקס המשואות האלטרנטיבי של תנועת יש גבול כסופר ואיש ציבור[10].

בדצמבר 2021 החל להגיש פודקאסט בשם "הקוגיטו" מבית All•in בו הוא מארח כל תוכנית דמות מובילה אחרת בשדה התרבות והרוח על הטקסט המכונן של חייה.[11]

בחודש יוני 2022 החלו בורג, ומספר שותפים יהודים וערבים בהקמת מפלגה אזרחית יהודית-ערבית חדשה, במטרה ליצור שותפות פוליטית בין יהודים לערבים[12]. המפלגה הוקמה באוגוסט 2022 בשם "כל אזרחיה", אך הוחלט שלא תתמודד בבחירות לכנסת ה-25.

בורג שימש כיושב ראש מפעלות חינוך וחברה וחבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, וכן היה חבר בארגונים חברתיים נוספים.

עמדותיו בנושאים שונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2003 טען בורג במאמר שתורגם לאנגלית והופיע בעיתון הגארדיאן הבריטי, שאם לא תבחר ישראל לצאת מן השטחים, המשך המצב מוביל למדינה דו לאומית. המאמר הוכתר בכותרת "סוף הציונות". הפסקה מעוררת המחלוקת ביותר במאמר הייתה זו:

ישראל, לאחר שחדלה לדאוג לילדים הפלסטינים, לא צריכה להיות מופתעת כשהם חוזרים שטופי שנאה ומפוצצים את עצמם במרכזי הבריחה מהמציאות של הישראלים. הפלסטינים מפקידים את חייהם בידי אללה באזורי הבילוי שלנו, מפני שהחיים שלהם הם סבל. הם שופכים את דמם במסעדות שלנו בשביל להרוס לנו את התיאבון, מפני שיש להם ילדים והורים רעבים ומושפלים בבית.

על בורג נמתחה ביקורת קשה בעקבות מאמר זה, ונטען שהוא נותן תחמושת ביד שונאי ישראל ומצדיק רצח של ישראלים חפים מפשע[13]. בעקבות הביקורת פרסם בורג מאמר נוסף בגארדיאן, שבו הבהיר שהוא מגנה בתוקף את פיגועי ההתאבדות כנגד אזרחים ישראלים. במאמר אחר[14] תמך בורג בדיאלוג למען השלום עם החמאס.

בערב תשעה באב תשס"ה (2005) פרסם את דעתו כי יש להפוך את מחצית יום האבל לזמן חג וסעודת שמחה על הקמת המדינה, ועורר תגובות נגד נמרצות בציבור הדתי[15].

בריאיון לקראת יום כיפור תשס"ח הודיע כי הוא אינו מאמין באלוהים, אך נותר חובש כיפה בגלל הזדהות תרבותית[16]. בראיון שערך עמו חגי סגל, הגדיר עצמו בורג כ"מתייוון גאה", ואת מתתיהו הכהן תיאר כ"קנאי, רוצח, פנאט דתי, פונדמנטליסט"[17].

בורג רואה עצמו כתומך בזכויות בעלי חיים, ובעצרת נגד פיטום אווזים של עמותת אנימלס בשנת 2002 הצהיר כי הוא צמחוני מטעמי מצפון. עם זאת, כחלק מפעילותו העסקית הוא נמנה עם הבעלים של חברה המגדלת תרנגולות לפיטום ולאכילה[18].

ספרו "לנצח את היטלר" זכה לתהודה ציבורית. בראיון עמו ב"הארץ" ביוני 2007, לקראת צאת הספר, כינה בורג את ישראל מדינה מיליטריסטית, וטען כי היא מתדרדרת לכיוון פאשיזם, כמו כן קרא לעבור למודל של ציונות נוסח אחד העם ולנטוש את הציונות נוסח הרצל, וכן לנטוש את הרעיון של מדינה יהודית. הפובליציסט בן-דרור ימיני ואחרים ראו בכך הוכחה לכך שבורג נהפך לפוסט ציוני ואף לאנטי-ציוני[19]. ספרו זכה בפרס הספר הזר הטוב ביותר של השנה, המוענק על ידי קרן "פרימיו נאפולי"[20]. ב-2011 הגדיר עצמו בריאיון כפוסט ציוני וטען שהציונות הייתה פיגום שצריך כעת להסירו, ועל מדינת ישראל להחליט אם היא אומת תרבות כמו צרפת או אומת דם כמו גרמניה הנאצית[21].

ב-2007 ביקש וקיבל אזרחות צרפתית (על בסיס היות אשתו אזרחית צרפת) ומימש את זכותו כאזרח צרפתי בבחירות לנשיאות צרפת. הוא הצהיר כי בחר בסגולן רויאל[22].

בורג פרסם מאמר תמיכה בממשלת בריטניה על הצעדים שנקטה כדי לקדם חרם על מוצרים ישראליים שמיוצרים מעבר לקו הירוק וקרא למדינות האיחוד האירופי להצטרף לחרם. לדעתו ישראל היא הכובש האימפריאליסטי האחרון בעולם המערבי[23].

בפוסט העוסק בברית מילה כתב: "רבים ימשיכו למול את בניהם מכל הסיבות שבעולם, דתיות או התנהגותיות ורבים יעדיפו למצוא דרכים אחרות לבטא את השייכות שלהם ושל ילדיהם לקולקטיב היהודי מבלי להכאיב לשווא לרך הנולד או לפגוע בזכותו שנולדה איתו על גופו ושלמותו."[24]

בסוף שנת 2020 פנה בורג לבית המשפט בתביעה לבטל את רישומו כיהודי במשרד הפנים, בעקבות חקיקת חוק הלאום[25]. לטענתו בית המשפט קיבל את פנייתו והרישום נמחק[26].

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורג נשוי ליעל, ילידת צרפת שעלתה לישראל בשנת 1968. לזוג 6 ילדים והם מתגוררים ביישוב נטף. גיסו של בורג הוא פרופ' מנחם בן ששון.

בורג הוא חובב ריצה ובעל טור באתר האינטרנט "שוונג" העוסק בתחום זה[27].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמיר אורן, במשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002
  2. ^ עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
  3. ^ אברהם בורג הודיע על פרישתו מן הכנסת: לא עוזב בלב קל, באתר ynet, 27 ביוני 2004
  4. ^ דבר היו"ר, באתר האינטרנט של "מפעלות חינוך וחברה"
  5. ^ ארנון בן-יאיר, נסגר תיק החקירה נגד בורג בפרשת עשות אשקלון, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2006
  6. ^ נתי טוקר, הג'וב החדש של אברהם בורג: פרזנטור של שוקולד השחר, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2012
  7. ^ חסן שעלאן, אברהם בורג השתתף בכנס של חד"ש: "תומך בהם", באתר ynet, 3 בינואר 2015
  8. ^ בורג השתתף בכנס המפלגות הערביות: "מדובר בפיקוח נפש", באתר ‏מאקו‏, 3 בינואר 2015
  9. ^ ילקוט הפרסומים ה'תשע"ט, חוברת 8017, עמוד 3754
  10. ^ טקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי 2021 באתר הטלוויזיה החברתית, מ-13:26 עד 15:40
  11. ^ הקוגיטו, באתר Apple Podcasts (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ אברום בורג, העבודה כנועה ומרצ פגה. עת למפלגה יהודית-ערבית, באתר הארץ, 9 ביוני 2022
  13. ^ אברהם בורג תורם לשנאת ישראל בעולם, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2003
  14. ^ אברהם בורג, מה לא למדנו משליט, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
  15. ^ אברהם בורג, "דברים": יום חורבן מודרני, באתר ynet, 11 באוגוסט 2005
  16. ^ בורג: אני לא מאמין באלוהים, אתר nrg יהדות
  17. ^ ישי קרוב, אברום בורג: אני מתייוון גאה, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2013
  18. ^ רותם שטרקמן ושרון שפורר, אברהם בורג: "צעקת השחיתות גדולה מדי, הדיחו ראש ממשלה בלי הליך", באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2009
  19. ^ בן דרור ימיני, פשיסט שמאלני, באתר nrg‏, 15 ביוני 2007
  20. ^ פרס באיטליה ל"לנצח את היטלר", באתר ynet, 8 בנובמבר 2009
  21. ^ שירי לב-ארי, "צריך להחליט אם אנחנו אומת תרבות או דם", באתר ynet, 22 באפריל 2011
  22. ^ אומ"ץ: לשלול הזכויות העודפות שניתנו לבורג, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 באפריל 2007
  23. ^ Avraham Burg: Even I – an Israeli – think settlement goods are not kosher , The Independent, June 7, 2012
  24. ^ אברהם בורג, כמה מילים על המילה, 28 באוגוסט 2014, בעמוד הפייסבוק "אני ישראלי". במקור בבלוג ב"הארץ"
  25. ^ אתר למנויים בלבד רוית הכט, "איני יכול עוד להרגיש הזדהות עם הקולקטיב הזה. תמחקו אותי", באתר הארץ, 23 בדצמבר 2020
  26. ^ Guy Poran (2024-09-30), בורג ב 555, נבדק ב-2024-10-03
  27. ^ "תפילת הרצים" של בורג. יש להבדיל בין אתר הישראלי (www.shvoong.co.il) המתמחה בריצה לאתר שוונג הרב הבינלאומי והרב-לשוני (www.shvoong.com) העוסק בתחומים מגוונים.