לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום ראשון, 16 במרץ 2025
ט"ז באדר ה'תשפ"ה
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

בניין הפעיל בעברית, מורה פעמים רבות על גרימה של פועל כלשהו בבניין קל. הבדרן הצחיק את הקהל, כלומר גרם לקהל לצחוק; הנהג החנה את רכבו, כלומר גרם לרכבו לחנות. כך גם התפרשה המילה "להגיע" בעברית המקראית: להגיע, פירושו לגרום לדבר מה לנגוע. כך הפסוק בשמות, "...וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף" (י"ב, כ"ב), מורה לגרום לדם שבכלי לנגוע במשקוף ובשתי המזוזות, כלומר למרוח אותו על המשקוף ועל שתי המזוזות. לא לחינם אומר משורר תהילים, "הוֹשִׁיעֵנִי... כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (ס"ט, ב') ולא "כי הגיעו מים עד נפש", מפני שהמים לא גרמו לדבר לנגוע בנפש. גם ה"נפש" שבפסוק אינה בהכרח מילה נרדפת לנשמה. בעברית המקראית, "נפש" משמשת פעמים רבות דווקא כמילה נרדפת ל"צוואר", ל"גרון", ל"פה" או לשאר איברי העיכול או הנשימה. הפסוק "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" אומר, אפוא, כי המים הגיעו כבר עד לגרון. אזכור נוסף של המילה בתהילים, בפסוק "אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי" (כ"ז, י"ב), מפורש לרוב כתאווה או רצון של הצרים (השונאים), אך עשוי להתפרש אף הוא כפיהם של הצרים המבקשים "לֶאֱכֹל את בשרו" (כ"ז, ב').

פורטלים

פורטל היום

פורטל כימיה מהווה שער לחובבי הכימיה ולמתעניינים בתחום. בפורטל תוכלו למצוא, בין היתר, מידע על כימאים חשובים, על ענפי הכימיה ועל ניסויים מעניינים.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים; לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

הטיפ היומי הטיפ היומי

בשל סיבות שונות, ויקיפדיה העברית קבעה לאורך השנים קווים מנחים בנושאים שונים, המכריעים מתי לנושא מסוים ישנה חשיבות אנציקלופדית כך שניתן לכתוב עליו ערך.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מארק קרני
מארק קרני

נפטרו לאחרונה: סליק ווטס, יהודה בן-מאיר, אלן סימפסון, ראול גריחלבה, סופיה גוביידולינה, רון ניסן

ערך מומלץ ערך מומלץ

רזא ח'אן
רזא ח'אן

רִזָא שָׁאָה פָּהלַוִויפרסית: رضاشاه پهلوی, תעתיק מדויק: רִצָ'אשַׁאה פָּהלַוִי; 16 במרץ 187826 ביולי 1944; בלידתו נקרא רזא חָ'אן, פרסית: رضاخان) היה קצין איראני בכיר, שעלה לשלטון באיראן ב-1925 בהפיכה צבאית. פהלווי ייסד שושלת על שמו ששלטה באיראן עד המהפכה האיראנית ב-1979. בעקבות הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן ב-1941, אולץ לוותר על כיסאו לטובת בנו. ח'אן מכונה לעיתים "רזא שאה הגדול" (رضا شاه بزرگ), תואר שנועד לפאר את חשיבותו ומורשתו ההיסטוריים.

ב־1925 הכריז על עצמו שאה. הוא קידם תהליך מודרניזציה בארצו, ופעל לחיזוק הלאומיות האיראנית. בתקופת שלטונו התבצעו רפורמות רבות, והתהדקו קשרי איראן עם שכנותיה. פהלווי ריכז את השלטון בטהראן, הקים רשת חינוך ארצית, ייסד אוניברסיטה בטהראן, צמצם את סמכויות בתי הדין הדתיים לענייני ירושה ואישות ומיסד אותם בבתי הדין הממשלתיים, אסר על נשים להתכסות בצ'אדור, חוקק חוק המחייב גברים לחבוש כובעים אירופיים, לענוד עניבות וללבוש חליפות, וטיפח את הלאומיות האיראנית.

לאחר שנים בגולה נפטר רזא ח'אן בשנת 1944 בדרום אפריקה, ונקבר בקהיר שבמצרים. ב-1950 הוחזרו שרידי הגופה לאיראן ונקברו בטהראן. זמן קצר לפני המהפכה האיראנית, ב-14 בינואר 1979, הועברו שרידיו חזרה למצרים. בשנת 2016 נתגלתה כביכול גופתו החנוטה בעת שיפוץ במדרשה שהוקמה על חורבות המאוזוליאום שלו אחרי המהפכה האיראנית.

תמונת היום תמונת היום

ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, מרעיש ברעשן בעת קריאת מגילת אסתר בפורים ה'תשנ"א, 28 בפברואר 1991. שמאלית לשמיר בתמונה, ניתן לראות את שלמה מיידנצ'יק.
ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, מרעיש ברעשן בעת קריאת מגילת אסתר בפורים ה'תשנ"א, 28 בפברואר 1991. שמאלית לשמיר בתמונה, ניתן לראות את שלמה מיידנצ'יק.
ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, מרעיש ברעשן בעת קריאת מגילת אסתר בפורים ה'תשנ"א, 28 בפברואר 1991. נהוג להרעיש ברעשן בפורים בעת קריאת שמו של המן במהלך קריאת המגילה, כחלק ממחיית זכר עמלק שהמן נחשב לצאצאו. שמאלית לשמיר בתמונה, ניתן לראות את שלמה מיידנצ'יק.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלומו של אלדו מורו בעת שביו בידי ארגון הבריגדות האדומות
תצלומו של אלדו מורו בעת שביו בידי ארגון הבריגדות האדומות

אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ ערך מומלץ

רזא ח'אן
רזא ח'אן

רִזָא שָׁאָה פָּהלַוִויפרסית: رضاشاه پهلوی, תעתיק מדויק: רִצָ'אשַׁאה פָּהלַוִי; 16 במרץ 187826 ביולי 1944; בלידתו נקרא רזא חָ'אן, פרסית: رضاخان) היה קצין איראני בכיר, שעלה לשלטון באיראן ב-1925 בהפיכה צבאית. פהלווי ייסד שושלת על שמו ששלטה באיראן עד המהפכה האיראנית ב-1979. בעקבות הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן ב-1941, אולץ לוותר על כיסאו לטובת בנו. ח'אן מכונה לעיתים "רזא שאה הגדול" (رضا شاه بزرگ), תואר שנועד לפאר את חשיבותו ומורשתו ההיסטוריים.

ב־1925 הכריז על עצמו שאה. הוא קידם תהליך מודרניזציה בארצו, ופעל לחיזוק הלאומיות האיראנית. בתקופת שלטונו התבצעו רפורמות רבות, והתהדקו קשרי איראן עם שכנותיה. פהלווי ריכז את השלטון בטהראן, הקים רשת חינוך ארצית, ייסד אוניברסיטה בטהראן, צמצם את סמכויות בתי הדין הדתיים לענייני ירושה ואישות ומיסד אותם בבתי הדין הממשלתיים, אסר על נשים להתכסות בצ'אדור, חוקק חוק המחייב גברים לחבוש כובעים אירופיים, לענוד עניבות וללבוש חליפות, וטיפח את הלאומיות האיראנית.

לאחר שנים בגולה נפטר רזא ח'אן בשנת 1944 בדרום אפריקה, ונקבר בקהיר שבמצרים. ב-1950 הוחזרו שרידי הגופה לאיראן ונקברו בטהראן. זמן קצר לפני המהפכה האיראנית, ב-14 בינואר 1979, הועברו שרידיו חזרה למצרים. בשנת 2016 נתגלתה כביכול גופתו החנוטה בעת שיפוץ במדרשה שהוקמה על חורבות המאוזוליאום שלו אחרי המהפכה האיראנית.

פורטלים

פורטל היום

פורטל כימיה מהווה שער לחובבי הכימיה ולמתעניינים בתחום. בפורטל תוכלו למצוא, בין היתר, מידע על כימאים חשובים, על ענפי הכימיה ועל ניסויים מעניינים.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים; לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

תמונת היום תמונת היום

ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, מרעיש ברעשן בעת קריאת מגילת אסתר בפורים ה'תשנ"א, 28 בפברואר 1991. שמאלית לשמיר בתמונה, ניתן לראות את שלמה מיידנצ'יק.
ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, מרעיש ברעשן בעת קריאת מגילת אסתר בפורים ה'תשנ"א, 28 בפברואר 1991. שמאלית לשמיר בתמונה, ניתן לראות את שלמה מיידנצ'יק.
ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, מרעיש ברעשן בעת קריאת מגילת אסתר בפורים ה'תשנ"א, 28 בפברואר 1991. נהוג להרעיש ברעשן בפורים בעת קריאת שמו של המן במהלך קריאת המגילה, כחלק ממחיית זכר עמלק שהמן נחשב לצאצאו. שמאלית לשמיר בתמונה, ניתן לראות את שלמה מיידנצ'יק.

הטיפ היומי הטיפ היומי

בשל סיבות שונות, ויקיפדיה העברית קבעה לאורך השנים קווים מנחים בנושאים שונים, המכריעים מתי לנושא מסוים ישנה חשיבות אנציקלופדית כך שניתן לכתוב עליו ערך.

הידעת הידעת?

בניין הפעיל בעברית, מורה פעמים רבות על גרימה של פועל כלשהו בבניין קל. הבדרן הצחיק את הקהל, כלומר גרם לקהל לצחוק; הנהג החנה את רכבו, כלומר גרם לרכבו לחנות. כך גם התפרשה המילה "להגיע" בעברית המקראית: להגיע, פירושו לגרום לדבר מה לנגוע. כך הפסוק בשמות, "...וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף" (י"ב, כ"ב), מורה לגרום לדם שבכלי לנגוע במשקוף ובשתי המזוזות, כלומר למרוח אותו על המשקוף ועל שתי המזוזות. לא לחינם אומר משורר תהילים, "הוֹשִׁיעֵנִי... כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (ס"ט, ב') ולא "כי הגיעו מים עד נפש", מפני שהמים לא גרמו לדבר לנגוע בנפש. גם ה"נפש" שבפסוק אינה בהכרח מילה נרדפת לנשמה. בעברית המקראית, "נפש" משמשת פעמים רבות דווקא כמילה נרדפת ל"צוואר", ל"גרון", ל"פה" או לשאר איברי העיכול או הנשימה. הפסוק "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" אומר, אפוא, כי המים הגיעו כבר עד לגרון. אזכור נוסף של המילה בתהילים, בפסוק "אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי" (כ"ז, י"ב), מפורש לרוב כתאווה או רצון של הצרים (השונאים), אך עשוי להתפרש אף הוא כפיהם של הצרים המבקשים "לֶאֱכֹל את בשרו" (כ"ז, ב').

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלומו של אלדו מורו בעת שביו בידי ארגון הבריגדות האדומות
תצלומו של אלדו מורו בעת שביו בידי ארגון הבריגדות האדומות

אירועים בלוח העברי

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מארק קרני
מארק קרני

נפטרו לאחרונה: סליק ווטס, יהודה בן-מאיר, אלן סימפסון, ראול גריחלבה, סופיה גוביידולינה, רון ניסן

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.