לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שני, 11 בנובמבר 2024
י' בחשוון ה'תשפ"ה
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, על קרקעיתה של מערה חצובה, התגלה גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול: אורכו כשלושה מטרים וחצי, רוחבו שני מטרים, עוביו כחצי מטר ומשקלו כ-8.8 טון. הזכוכית הזאת הייתה נושא למחקר בבית החרושת קורנינג שבארצות הברית שיצקו את המראה מחזירת האור לטלסקופ שבמצפה הכוכבים שבהר פאלומר מגוש זכוכית שמשקלו היה 14.5 טון. המערה שנמצא בה הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה: נבנה בה תנור היתוך גדול שעורבבו בו חומרי הגלם לזכוכית, והובערה בה אש שלובתה לטמפרטורה של מעל 1,000 מעלות צלזיוס במשך שבועות אחדים, עד שהחומרים התרכבו לכדי זכוכית. לאחר מכן הרסו את התנור וניתן היה לשבור מן הגוש גושים קטנים לשם מכירה לסדנאות ייצור כלי זכוכית שהיו בסביבה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במרץ 2008.

פורטלים

פורטל היום
1951 – חברת האוטובוסים אגד מוקמת ממספר חברות תחבורה

פורטל תחבורה הוא שער לנושאים השונים שנוגעים לתחבורה, כלומר לתנועה של אנשים ושל סחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי אמצעי מסוים. הפורטל עוסק בתשתיות, באמצעי תחבורה, בהכוונה ובקשר שבין האדם לבין התחבורה.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם
שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.

רבי יהודה הלוי בשיר הכיסופים "ציון הלא תשאלי", הנקרא במסורת האשכנזית כחלק מן הקינות לתשעה באב.
הקטע היה מקור השראתה של נעמי שמר לשורות "הלא לכל שירייך - אני כינור", בשירה ירושלים של זהב.

הטיפ היומי הטיפ היומי

אם מצאתם בוויקיפדיה העברית פרט שאינו מדויק, או שיש לכם הערה לגבי ערך כלשהו, תוכלו לציין זאת בדף השיחה של הערך. ראו כאן כיצד לגשת לדף השיחה, באמצעות לשונית "שיחה", שממוקמת בראש כל דף בוויקיפדיה. לנוחיותכם ישנו כפתור בתחתית כל ערך, אשר מאפשר לדווח על טעויות ולשלוח משוב לדף השיחה.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ערך מומלץ ערך מומלץ

הכרזת העצמאות של רודזיה הייתה הכרזת העצמאות הרשמית שאימצה ממשלת רודזיה הדרומית ב-11 בנובמבר 1965. הכרזת העצמאות בישרה את עצמאותה והקמתה של מדינת רודזיה, אשר השתרעה בשטחי זימבבואה המודרנית. בטרם עצמאותה הייתה רודזיה הדרומית מושבה בריטית בליבה של אפריקה הדרומית שאוכלסה באותן השנים בכרבע מיליון לבנים, מרביתם ממוצא בריטי. הכרזת העצמאות החד צדדית אשר סימנה את התנתקותה של רודזיה מבריטניה, הייתה תולדה של סכסוך מתמשך בין ממשלת בריטניה לממשלתה הנבחרת של רודזיה הדרומית. תהליך זה הגיע לשיאו בשנת 1964, עם עלייתו של הפוליטיקאי הרודזי איאן סמית לראשות הממשלה.

ממשלת רודזיה הדרומית, אשר החל מהכרזת העצמאות כינתה עצמה "ממשלת רודזיה", התבססה על המיעוט הלבן במדינה, ששלט בה באופן כמעט בלעדי. הלבנים ברודזיה חששו מתהליכי הדה-קולוניזציה אשר שטפו באותן השנים את יבשת אפריקה, לנוכח כוונת ממשלת בריטניה לסיים את השליטה הבריטית ברודזיה ולהעביר את השלטון לרוב השחור. לבסוף, לאחר שהמשא ומתן בין הממשלות עלה על שרטון, ולאחר משאל עם שערכו בנושא, הכריזו הלבנים על עצמאות רודזיה באופן חד-צדדי.

עם בידוד בינלאומי נרחב ועל רקע מלחמה קשה ועקובה מדם, תחת מנהיגותו של סמית התקיימה רודזיה כחמש עשרה שנים נוספות לאחר הכרזת העצמאות, בעיקר בתמיכת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה והמשטר הרודני בפורטוגל.

תמונת היום תמונת היום

מרים סידרנסקי רצה לצד בתה במכון וינגייט בשנות ה-60, תצלום מעשה ידי מאמנהּ יוסף אוריון.
מרים סידרנסקי רצה לצד בתה במכון וינגייט בשנות ה-60, תצלום מעשה ידי מאמנהּ יוסף אוריון.
מרים סידרנסקי רצה לצד בתה במכון וינגייט בשנות ה-60, תצלום מעשה ידי מאמנהּ יוסף אוריון. סידרנסקי נמנית עם הבולטות שבאתלטיות ישראל והחזיקה במשך זמן רב בעת ובעונה אחת בשיאים הלאומיים בריצת 60 מטר, בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת 400 מטר. תוצאותיה של סידרנסקי נמצאות עדיין ברשימת התוצאות הטובות ביותר של אצניות ישראל בכל הזמנים – בריצת 100 מטר תוצאתה מזכה אותה במקום השביעי ובריצת 200 מטר ― במקום ה-12.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

צילום משולב בקרני X ובאינפרה-אדום של סופרנובה 1572, שאורה נצפה על ידי טיכו ברהה ב-1572
צילום משולב בקרני X ובאינפרה-אדום של סופרנובה 1572, שאורה נצפה על ידי טיכו ברהה ב-1572

אירועים בלוח העברי

ישיבת בני עקיבא
ישיבת בני עקיבא

ערך מומלץ ערך מומלץ

הכרזת העצמאות של רודזיה הייתה הכרזת העצמאות הרשמית שאימצה ממשלת רודזיה הדרומית ב-11 בנובמבר 1965. הכרזת העצמאות בישרה את עצמאותה והקמתה של מדינת רודזיה, אשר השתרעה בשטחי זימבבואה המודרנית. בטרם עצמאותה הייתה רודזיה הדרומית מושבה בריטית בליבה של אפריקה הדרומית שאוכלסה באותן השנים בכרבע מיליון לבנים, מרביתם ממוצא בריטי. הכרזת העצמאות החד צדדית אשר סימנה את התנתקותה של רודזיה מבריטניה, הייתה תולדה של סכסוך מתמשך בין ממשלת בריטניה לממשלתה הנבחרת של רודזיה הדרומית. תהליך זה הגיע לשיאו בשנת 1964, עם עלייתו של הפוליטיקאי הרודזי איאן סמית לראשות הממשלה.

ממשלת רודזיה הדרומית, אשר החל מהכרזת העצמאות כינתה עצמה "ממשלת רודזיה", התבססה על המיעוט הלבן במדינה, ששלט בה באופן כמעט בלעדי. הלבנים ברודזיה חששו מתהליכי הדה-קולוניזציה אשר שטפו באותן השנים את יבשת אפריקה, לנוכח כוונת ממשלת בריטניה לסיים את השליטה הבריטית ברודזיה ולהעביר את השלטון לרוב השחור. לבסוף, לאחר שהמשא ומתן בין הממשלות עלה על שרטון, ולאחר משאל עם שערכו בנושא, הכריזו הלבנים על עצמאות רודזיה באופן חד-צדדי.

עם בידוד בינלאומי נרחב ועל רקע מלחמה קשה ועקובה מדם, תחת מנהיגותו של סמית התקיימה רודזיה כחמש עשרה שנים נוספות לאחר הכרזת העצמאות, בעיקר בתמיכת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה והמשטר הרודני בפורטוגל.

פורטלים

פורטל היום
1951 – חברת האוטובוסים אגד מוקמת ממספר חברות תחבורה

פורטל תחבורה הוא שער לנושאים השונים שנוגעים לתחבורה, כלומר לתנועה של אנשים ושל סחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי אמצעי מסוים. הפורטל עוסק בתשתיות, באמצעי תחבורה, בהכוונה ובקשר שבין האדם לבין התחבורה.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם
שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.

רבי יהודה הלוי בשיר הכיסופים "ציון הלא תשאלי", הנקרא במסורת האשכנזית כחלק מן הקינות לתשעה באב.
הקטע היה מקור השראתה של נעמי שמר לשורות "הלא לכל שירייך - אני כינור", בשירה ירושלים של זהב.

תמונת היום תמונת היום

מרים סידרנסקי רצה לצד בתה במכון וינגייט בשנות ה-60, תצלום מעשה ידי מאמנהּ יוסף אוריון.
מרים סידרנסקי רצה לצד בתה במכון וינגייט בשנות ה-60, תצלום מעשה ידי מאמנהּ יוסף אוריון.
מרים סידרנסקי רצה לצד בתה במכון וינגייט בשנות ה-60, תצלום מעשה ידי מאמנהּ יוסף אוריון. סידרנסקי נמנית עם הבולטות שבאתלטיות ישראל והחזיקה במשך זמן רב בעת ובעונה אחת בשיאים הלאומיים בריצת 60 מטר, בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת 400 מטר. תוצאותיה של סידרנסקי נמצאות עדיין ברשימת התוצאות הטובות ביותר של אצניות ישראל בכל הזמנים – בריצת 100 מטר תוצאתה מזכה אותה במקום השביעי ובריצת 200 מטר ― במקום ה-12.

הטיפ היומי הטיפ היומי

אם מצאתם בוויקיפדיה העברית פרט שאינו מדויק, או שיש לכם הערה לגבי ערך כלשהו, תוכלו לציין זאת בדף השיחה של הערך. ראו כאן כיצד לגשת לדף השיחה, באמצעות לשונית "שיחה", שממוקמת בראש כל דף בוויקיפדיה. לנוחיותכם ישנו כפתור בתחתית כל ערך, אשר מאפשר לדווח על טעויות ולשלוח משוב לדף השיחה.

הידעת הידעת?

גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, על קרקעיתה של מערה חצובה, התגלה גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול: אורכו כשלושה מטרים וחצי, רוחבו שני מטרים, עוביו כחצי מטר ומשקלו כ-8.8 טון. הזכוכית הזאת הייתה נושא למחקר בבית החרושת קורנינג שבארצות הברית שיצקו את המראה מחזירת האור לטלסקופ שבמצפה הכוכבים שבהר פאלומר מגוש זכוכית שמשקלו היה 14.5 טון. המערה שנמצא בה הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה: נבנה בה תנור היתוך גדול שעורבבו בו חומרי הגלם לזכוכית, והובערה בה אש שלובתה לטמפרטורה של מעל 1,000 מעלות צלזיוס במשך שבועות אחדים, עד שהחומרים התרכבו לכדי זכוכית. לאחר מכן הרסו את התנור וניתן היה לשבור מן הגוש גושים קטנים לשם מכירה לסדנאות ייצור כלי זכוכית שהיו בסביבה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במרץ 2008.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

צילום משולב בקרני X ובאינפרה-אדום של סופרנובה 1572, שאורה נצפה על ידי טיכו ברהה ב-1572
צילום משולב בקרני X ובאינפרה-אדום של סופרנובה 1572, שאורה נצפה על ידי טיכו ברהה ב-1572

אירועים בלוח העברי

ישיבת בני עקיבא
ישיבת בני עקיבא

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.