מימש

Hebrew

Root
מ־מ־שׁ (m-m-sh)

Verb

מימש / מִמֵּשׁ • (mimésh) (pi'el construction)

1. to implement, to realize

Conjugation

Conjugation of מימש / מִמֵּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְמַמֵּשׁ action noun: מימוש / מִמּוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מימשתי / מִמַּשְׁתִּי		מימשנו / מִמַּשְׁנוּ
	second	מימשת / מִמַּשְׁתָּ	מימשת / מִמַּשְׁתְּ	מימשתם / מִמַּשְׁתֶּם	מימשתן / מִמַּשְׁתֶּן
	third	מימש / מִמֵּשׁ	מימשה / מִמְּשָׁה	מימשו / מִמְּשׁוּ
present		מְמַמֵּשׁ	מְמַמֶּשֶׁת	מְמַמְּשִׁים	מְמַמְּשׁוֹת
future	first	אֲמַמֵּשׁ		נְמַמֵּשׁ
	second	תְּמַמֵּשׁ	תְּמַמְּשִׁי	תְּמַמְּשׁוּ	תְּמַמֵּשְׁנָה1
	third	יְמַמֵּשׁ	תְּמַמֵּשׁ	יְמַמְּשׁוּ	תְּמַמֵּשְׁנָה1
imperative		מַמֵּשׁ	מַמְּשִׁי	מַמְּשׁוּ	מַמֵּשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “מימש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language