התנגד

Hebrew

Etymology

Root
נ־ג־ד (n-g-d)

From the root נ־ג־ד (n-g-d).

Verb

הִתְנַגֵּד • (hitnagéd) (hitpa'el construction)

1. To oppose, to be opposed (to); construed with ל־ (l'-).

   אף אחד לא התנגד לזה. — af ekhád lo hitnagéd l'zé. — No one was opposed to it.

Conjugation

Conjugation of הִתְנַגֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְנַגֵּד action noun: הִתְנַגְּדוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְנַגַּדְתִּי		הִתְנַגַּדְנוּ
	second	הִתְנַגַּדְתָּ	הִתְנַגַּדְתְּ	הִתְנַגַּדְתֶּם	הִתְנַגַּדְתֶּן
	third	הִתְנַגֵּד	הִתְנַגְּדָה	הִתְנַגְּדוּ
present		מִתְנַגֵּד	מִתְנַגֶּדֶת	מִתְנַגְּדִים	מִתְנַגְּדוֹת
future	first	אֶתְנַגֵּד		נִתְנַגֵּד
	second	תִּתְנַגֵּד	תִּתְנַגְּדִי	תִּתְנַגְּדוּ	תִּתְנַגֵּדְנָה1
	third	יִתְנַגֵּד	תִּתְנַגֵּד	יִתְנַגְּדוּ	תִּתְנַגֵּדְנָה1
imperative		הִתְנַגֵּד	הִתְנַגְּדִי	הִתְנַגְּדוּ	הִתְנַגֵּדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מִתְנַגֵּד (mitnagéd)
• הִתְנַגְּדוּת (hitnag'dút)